הגבלות על המשטרה בחקירות הסתה לטרור

יו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן, התייחס לפרסום מכתב המחלוקת בין המשטרה לפרקליטות בעניין פתיחה בחקירה על "לייקים" בפייסבוק: "מעולם לא קיבלתי את התזה ששיקול הדעת המובנה של פרקליט טוב יותר משל שוטר, אבל אפסנתי את הביקורת שהייתה לי לפני 7 באוקטובר על הנחיית הפרקליטות, הכובלת את ידי המשטרה בעניין ההסתה לטרור כל עוד עבדו כמו שצריך.

"נוצרה מחלוקת, כשהאפקט המצנן הוא על המשטרה, שלפי עמדתה יש לפתוח בחקירה. אני מבקש הבהרות מהפרקליטות ומהמשטרה. מי הבוס בנושא? מי קובע את הכללים ואיך ואיפה משנים אותם? הכללים האלו לא יכולים להיות מונחים בין אזניו של אדם כזה או אחר, זה בעייתי במובן של חוק נסתר ובמובן השקיפות הנדרשת."

עו"ד שלומי אברמזון מהפרקליטות הגיב לדברים: "מדובר במכתב בין המשטרה לפרקליטות, שהודלף. אני מגיע לדיונים בכנסת כאיש של משפט ולא כאיש פוליטי. ביקורת, גם אם פוגענית לחוד, והתרת דם לשון הרע והלבנת פנים, כאילו אנחנו הפרקליטות שפכנו דם, לחוד. את הפגיעה באנשי הפרקליטות המסורים, שנלחמים בטרור ובהסתה, אנחנו סוחבים כבר שלושה שבועות."

היו"ר רוטמן: "כשדברים יוצאים מסולפים או לא מישיבה שקטה והפרקליטות מוציאה תגובה לישיבה סגורה עוד לפני שאני ראיתי את הפרסום, נראה שמישהו בפרקליטות הדליף והוציא את השיחה. יש פה צביעות אדירה. אני דורש שתתייחסו לשאלות ולנושאים שעלו בישיבה ולא תייצרו קרקס תקשורתי."

עו"ד אברמזון: "אין הנחיה. אנחנו בוחנים כל תיק לגופו. יסוד הסתברותי קשה לקבוע לפי כללים. בתקופות מסוימות פרסום יחיד לא יבסס יסוד הסתברותי, ובתקופות ובנסיבות אחרות, אחרי האירוע כמו ב-7 באוקטובר, האפשרות להוכיח את היסוד ההסתברותי השתנתה, והרבה יותר פשוט להוכיח יסוד הסתברותי. פסיקת העליון לא מתאימה לכל תיק. נחשוב אם נדרשת או לא נדרשת הנחיה. יש לנו עבודה שוטפת עם המשטרה והרבה ניסיון בתיקים האלו. יש פרמטרים שאפשר לכתוב, אך התאמת החליפה לכל תיק נתונה להרבה נסיבות שיש להתאימן לסיטואציה."

עוד אמר, כי מספר כתבי האישום מאז 7 באוקטובר מתקרב ל-100, וכי ניתנו 238 אישורים לפתיחה בחקירה שנמצאים בכל מיני שלבים במשטרה. מספר הסירובים לפתיחה בחקירה הוא 49, כולל החלטות לפתוח בחקירה רק לגבי חלק מהפרסומים ומקרים שגם המשטרה התלבטה בהם.

היו"ר רוטמן: "הדיון נועד לברר את ההיקף של שינוי המדיניות ולוודא שלא גולשים אט אט במדרון. אני מברך על האמירה שאין במכתב כדי ללמד על מדיניות הפרקליטות וכי כל מקרה נבחן לגופו. זו הצהרה חשובה. הסיכון בשיטה שבחרתם הוא שהפרטים נהפכים למדיניות מהר מאוד, כי זה מחלחל במערכת. קריאתי אליכם - להוציא הנחיה ברורה."

​ח"כ גלעד קריב: "זה דיון על גבול המגוחך. התקיימה כאן סדרת דיונים לפני ה-7 באוקטובר ולאחריה, שבעקבותיה שונתה המדיניות. השינוי נדון כאן על בסיס מספרים ונושאים שהוצגו בפנינו. אנחנו מקיימים דיון על מקרה אחד שראוי היה לברר בפנייה של היו"ר לגורמים הרלוונטיים.

"לגופו של המקרה, בעבירות שהיסודות שלהן מורכבים ויש בהן התחככות בין אינטרסים מוגנים כגון חופש הביטוי, אנחנו רוצים את הדיאלוג בין המשטרה לפרקליטות, שהוא לא דיאלוג מעקר אלא מקדם. אם נגיע לאצבע קלה בהגשת כתבי אישום, זה לא יקדם את המטרה שלפני כולנו, שמי שמסית לטרור יועמד לדין. הרי לא מראים כאן איך במקרה מובהק של פרסום הסתה לטרור או הזדהות עם ארגון טרור, המשטרה אומרת שרוצה לחקור והפרקליטות מסרבת. מי שקורא את המכתב רואה שיש הליך היוועצות. גם התגובה שנתנה הפרקליטות נעשית לא בלשון איסור אלא באמירה שיש פה אתגר ראייתי, ולכן המסלול צריך להיות משמעתי. אם יהיה צבר נתונים שמלמד שמנגנון ההיוועדות מעקר את היכולת או מעכב, אפשר יהיה להידרש אליה."

ח"כ אחמד טיבי: "אני מעלה את נושא היד הקלה על ההדק במעצרים עקב שינוי הנחיות הפרקליטות. בדרך כלל אלו מעצרי שווא. מועמד לרשות מקומית כתב 'בוקר טוב', ומבדיקת הדף, כתב בעבר דברים כאלו בבוקר. האיש נעצר לשבועיים והובא למגרש הרוסים. יצא משם מלא חבורות, עינויים, השפלות והפשטות, ושוחרר ללא כלום. הוא התראיין ל'כאן 11' ודיבר על חזון החיים המשותפים, ואמר שלמרות ההשפלות אין בליבו, אבל יש בליבו. אלו השפלות נוראיות על סבאח אל ח'יר. לפני שבועיים הגיעו כוחות מתוגברים לבית של יו"ר איגוד ארגוני השיניים הערביים והוא נחקר בביתו, כי לפני 5 שנים לא עמד בהמנון התקווה בקולומביה. אין למשטרה מה לעשות? אלו הוראות בן גביר, אני יודע, אבל אתם בפרקליטות מאפשרים זאת."

ח"כ יוסף עטאונה דרש לדעת מה החלוקה בכתבי אישום ובהליכים שפורטו בין יהודים לערבים, והוסיף: "קיבלנו פניות על מעצרים מינהליים בחברה הערבית ואנחנו רואים זאת בחומרה. זה מחזיר אותנו לתקופות אפלות. אני מבקש לדעת כמה מעצרים מינהליים נעשו מ-7 באוקטובר בחברה הערבית."

עו"ד אברמזון השיב: "היו מספר חקירות, ובתיק אחד כבר הוגש כתב אישום נגד יהודי על הסתה. היו מספר תיקים שהוגשו בהם כתבי אישום בעבירות ממניע גזעני - אדם שנכנס לשכונות ערביות במזרח ירושלים ותקף ערבים שלא עשו דבר. הוגשו שמונה כתבי אישום כאלו על עבירות ממניע גזעני. הוגש כתב אישום חמור נגד יהודי שזרק בקבוקי תבערה על בתים של ערבים. בכל אירוע שנחשוב שהוא הסתה נגד ערבים, ייפתחו חקירות. מעצרים מינהליים אינם בתחום העיסוק הישיר שלי, אך אבדוק אם היו מעצרים מינהליים כאלו."

ח"כ יוליה מלינובסקי: "אני מוחה על הדיון הזה. אנחנו רואים שינוי של מדיניות המשטרה והפרקליטות, ואני לא מוכנה שנעשה פה לינץ' ומשפט. תמיד אפשר לחשוב על התייעלות ואולי שינויי חקיקה, אבל אסור שהמלחמה שלנו תהיה מולם. אני לא מעוניינת להיכנס למדיניות הפתיחה בחקירות. זה המקצוע שלהם. מה שדרשתי הוא לברר מדיניות הממשלה - איך הממשלה רואה את עבירות ההסתה בסולם העדיפויות, איך היא מקדישה משאבים לנושא."

סנ"צ גלעד בהט מהייעוץ המשפטי למשטרה: "בתחום של עבירות ביטוי, היום כל תיק נבחן בנפרד על ידי הפרקליטות, כך שאין טעם בהנחיה כלשהי. הרגישות גבוהה מאוד לגבי הצורך של האנשים להתבטא וליכולת של הביטוי לפגוע בחברה ברמת פח"ע וברמה אחרת. הנתונים של כל החקירות וכתבי האישום גדלו, ובתקופה הקשה והרגישה הזו הם עושים זאת באופן מקצועי ביותר. גם אם יש ביקורת, הדברים עדינים מאוד ורגישים, ויש לתת להם לעשות את העבודה. השיח בינינו מתקיים מדי יום על כל תיק ותיק. צריך לומר מילה טובה לפרקליטות על הנכונות והעבודה המשותפת כשהמחלוקות המקצועיות נפתרות."

עו"ד לילך וגנר, ראש אשכול פשיעה חמורה בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "לא על כל עבירה יש הנחיות כתובות. מצד שני, אי אפשר להסיק מכל החלטה קונקרטית שזו מדיניות. הגיע לתקשורת מקרה קונקרטי מאוד עם מכתב, ואי אפשר ללמוד מכך את המדיניות. בשיטת הפעולה, עצם זה שהדברים מגיעים לגורם מטה זה יוצר האחדה."